וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:

רבינו האור החיים הקדוש מבאר ש'ספירת העומר' הוא מלשון 'הארה וזיכוך', שאנו מטהרים ומאירים את נשמותינו, שהם מאירים כמו הלוחות שהאירו, כמו אבן יקרה ומאירה הנקראת 'סנפירינון'.

וזה ההדגשה 'וספרתם לכם' שהספירה מועילה לנו לטהר ולהאיר את נשמותינו מכל סיג ופגם.

וזה לשון קודשו: 'בדרך רמז רמז באומרו וספרתם על דרך אומרם ז"ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי הלוחות של סנפרינון היו. לזה אמר 'וספרתם לכם' פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים כסנפרינון את עצמיכם. עד כאן לשון קודשו.

עוד כתב רבינו הקדוש, שאם האדם סופר ספירת העומר בכוונות הרצויים לתקן נשמותינו, ושבכל יום ויום אנו מתרחקים מן הסטרא אחרא ומתקרבים אל הקדושה, מעלה עליו הכתוב שכל ימי ספירת העומר היו אצלו 'שבתות' שהם ימי קודש, והם תמימות וטהורות, וזהו הכוונה 'וספרתם לכם' שהאדם סופר בכוונה שימי הספירה הם 'לכם' לטהרנו ולקדשנו, אז 'שבע שבתות תמימות תהיינה', כאילו כל השבעה שבועות, היו בגדר שבתות.

[אור החיים פרשת אמור פרק כג פסוק ט. מאור החיים עמ' כד]